מתוכנן או ספונטי

מאת ריקי חטב


"אני מקווה שתהנו מזה בקרוב", אמרתי ללקוחה בעודי אורזת עבורה ויברטור מפנק. "נהנה מזה כבר הלילה", היא ענתה בלי לחשוב, "היום יום שלישי". מתברר שמדובר באישה עסוקה למדי, שהעוזרת האישית שלה היא זו שמארגנת עבורה את הלו"ז. "וכשהלו"ז כל כך צפוף, צריך לשריין בו זמן גם לפגישה עם בעלי". כך יצא שיום שלישי, פעמיים כי טוב, הוא היום הקבוע לדייט שלה במיטה עם בעלה.
בהתחלה זה נשמע מוזר: איפה הספונטניות? למה לא לתת דרור ליצר מתי שהוא מתפרץ? למה צריך לקבוע מראש? זה נשמע קצת קר ומחושב מדי. אבל האישה הזאת דווקא מסתכלת על זה מזווית אחרת. "בימי שלישי אני עושה שעווה, מסדרת את השיער, בוחרת את התחתונים הכי סקסיים במגירה, מסדרת ומאווררת את הבית ומכינה את חדר המיטות", סיפרה. "אנחנו מכינים ארוחת ערב ויושבים במטבח לדבר אחד עם השנייה.
"אנחנו מחכים לשלישי בלילה, חושבים עליו, מפנטזים עליו, מתכוננים אליו. אנחנו יודעים שזה הזמן שלנו ומתרגשים לקראתו. אגב, בסופי שבוע אנחנו פרי סטייל, מתי שבא לנו", הוסיפה וחייכה. זה מה שנקרא עונג שבת.
תחשבו על זה. לפי הגישה הזאת, העובדה שקובעים מראש "תור" לסקס לא אומרת שהקסם בזוגיות מת. נהפוך הוא, הציפיה מוסיפה מתח מיני, אינטימיות מרומזת ואת הריגוש הזה שכל מערכת יחסית זוגית חייבת בו כדי להתקיים.
ובכלל, הרבה זוגות נשואים מגיעים אליי אחרי שהם ירדו למינימום ההכרחי של סקס בין בני זוג: פעם בשבוע, פעם בשבועיים, פעם בחודש ואפילו פחות. ההפחתה הזאת באינטימיות לא בהכרח נובעת מחוסר תקשורת, אבל אין ספק שהיא יכולה להוביל לחוסר כזה. הרבה זוגות פשוט מוצאים את עצמם טרודים בענייני היום יום, פרנסה, משפחה, עד שבסוף היום הם פשוט מעדיפים לוותר, להתרסק לתוך הכרית, ולצלול לשינה עמוקה.
במקרה הפחות טוב, המחסור הזה יזמן לזוג התרופפות לא בריאה של הקשר. במקרה היותר טוב הם יהפכו להיות יותר חברים ופחות נאהבים. החברות היא אמנם הבסיס לכל קשר זוגי, אבל קשר בין בני זוג חייב להכיל קצת יותר מזה, גם אחרי הרבה זמן ביחד. אובדן הקשר הפיזי עלול לגרום לבני הזוג לפתח טינה זה כלפי זו ולחפש תשומת לב במקומות אחרים.
אז אם גם אתם נפלתם למלכודת של סקס פעם בחודש, אתם באמת יכולים להגיד לי שאתם משאירים את עתיד הקשר שלכם בידי הספונטניות? קשר זו עבודה, לא רק בתחילתו, ובעיקר אחרי שנמצאים יחד תקופה ממושכת. נכון שלפעמים השגרה היומית מתישה, וכך כל נושא הסקס נדחק למקום משני, אבל זו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו מחויבים להעניק לו מקום (קבוע) של כבוד, ויהי מה. גם אם זה אומר לסמן פגישה ביומן. כי עם האוכל בא התיאבון ומה שמתחיל כפגישה ביומן הופך להיות יממה של הכנות ושל ריגוש לפני, ועוד לפחות יממה של התרפקות אחרי. הרגשות האלה יכולים לשמור על הקירבה בין בני הזוג וגם על תחושת השמחה שלהם כאינדיבידואלים. 
משחר האנושות בני האדם זקוקים לטקסים כדי לחזק את הזהות שלהם ולשמר את המבנים החברתיים שלהם, הטובים והרעים. המשמעות של הטקסים שלנו היא נתינת מקום של כבוד למשהו. אז מה רע בזה שגם בזוגיות נאמץ לעצמנו קצת טקסיות? שנכבד את הזוגיות שלנו מספיק כדי לפנות לה מקום קבוע, ולהצהיר שלא מתפשרים על הקשר? שמתכוננים למפגש האינטימי לפחות כמו שמתכוננים לפגישה חשובה בעבודה? שאחרי הטיפול בילדים, בקריירה ובבית משאירים אנרגיה ייעודית אחד לשנייה?
נכון שכיף לבעור בלהבת התשוקה המינית, אבל חשוב לזכור שכדי להשאיר את האש בחיים חייבים להקפיד להשליך קיסמים למדורה. ואם אפשר במרווחים קבועים אז למה לא.
ואתם, מה דעתכם? סקס כפגישה מוזמנת או סקס כחוויה מזדמנת?
כך או כך, תאהבו, תהנו, ואל תשכחו לזרוק איזה קיסם, פה ושם.


תגובה באמצעות הפייסבוק >

הוספת תגובה >

תגובות >